קרינה סלולרית המופקת מאנטנות סלולריות הינה מקור מובהק לפחדים וחששות מוצדקים אצל רבים.
העובדה כי הועדה הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי סיווגה בשנת 2011 את הקרינה הסלולרית כ"מסרטן אפשרי" והעובדה כי קיימות מחלוקות רפואיות בינלאומיות לגבי הנזקים ארוכי הטווח מחשיפה לקרינה, מהווה את חיזוקו של בסיס החשש והפחד של רבים לגבי קרינה סלולרית וההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח מחשיפה אליה.
הקמת אנטנות ללא היתר מהדיירים
קיימים מקרים רבים בהם אנטנות סלולריות הוקמו ללא ידיעתם של השכנים, המתגוררים בסמוך והעובדים בסמוך. אנטנות סלולריות בדמות מתקני גישה למשל, אשר החוק מאפשר את התקנתן בקלות יחסית ביחס לאנטנות סלולריות מסוגים שונים כגון עוקץ ותורן, מוקמות לעיתים רבות בסתר, ללא יידוע הגרים בסמוך. לעיתים, המיקום מתרחש בבנין משותף, על בסיס השכרת דירה מסוימת לצורך התקנת האנטנות הסלולריות מעל ראשם, ללא ידיעתם ובטח שללא הסכמתם של הגרים בסמיכות.
כאמור, אותן אנטנות סלולריות המוצבות בבתי מגורים, במרכזי מגורים ועבודה, פולטות קרינה סלולרית אשר תוצאותיה הבריאותיות לגוף האדם נתונות למחלוקות רפואיות והוגדרה באופן רשמי כ"מסרטן אפשרי".
העובדה כי הנוגעים בהקמתה של אנטנה סלולרית נדרשים לפעול על פי עקרון הזהירות המונעת לאור קיומה של קרינה סלולרית המוגדרת "מסרטן אפשרי", אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות בשטח בה מוקמות אנטנות סלולריות כראות עיני המקימים, בדרך כלל ללא שיתוף הציבור, ללא ידיעתו וללא הסכמתו כאשר בפועל צונחים על ראשו מפגעים חמורים שכאלה.
התקן בישראל לגבי קרינה סלולרית
התקן החל בישראל בנוגע לקרינה אינו בהכרח מחזיק מים מאחר והינו מתבסס על בדיקת חום, יתר הפרמטרים העלולים להזיק לגוף האדם אינם מהווים חלק מהבדיקה. בנוסף, קיימות מחלוקות רבות לגבי עצם קיומו של ההתקן במתכונתו הנוכחית והאפקטיביות שלו לאורך שנים..
יצוין כי גם בתי המשפט בישראל מסתמכים על עקרון הזהירות המונעת אשר הינו עקרון חושב במשפט הישראלי ומודעים לכך שקיימות מחלוקות וחוסר וודאות לגבי הסכנות ארוכות הטווח לחשיפה לקרינה סלולרית המופקת מאנטנות סלולריות.
קרינה סלולרית המופקת מאנטנה סלולרית אינה רצויה אצל רבים המעדיפים להימנע ממגורים ושהיה בקרבת אנטנות סלולריות ומקורות שידור סלולרים.
הקמת אנטנה סלולרית מצריכה עמידה בתנאים והיתרים רבים כדוגמת חוק המקרקעין, חוק הבתים המשותפים, תמ"א36 א', פקודת הנזיקין, חוק הגנת הסביבה, חוק התכנון והבנייה ותקנות עזר עירוניות.
קיימים מספר סוגים של אנטנות סלולריות, בין היתר אנטנות מדגמי עוקץ, תורן, מתקני גישה. כל אחד מהסוגים מצריך היתרים ואישורים התואמים אליו אולם המשותף לכולם הינו כי לא ניתן להקימם מבלי שעמדו במכלול ההיתרים והדרישות החוקיות הנדרשות.
במידה ואנטנות סלולריות הוצבו בניגוד לדין, ניתן לפנות אל בית המשפט בדרישה לסלקן מאותן מקומות, להורות על איסור להקימן ואף לקבל פיצוי בגין הימצאותן לכל אורך התקופה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.